ארכיון מחקר

אודות: המחקר ממפה ומאפיין מסגרות חינוך חלופיות לנוער חרדי שאינו לומד בישיבות קטנות: ישיבות תיכוניות עיוניות לחרדים; בתי ספר מקצועיים־טכנולוגיים; פנימיות וכפרי נוער לנערים בסיכון. הוא נסמך על מחקר איכותני פרשני ועל מידע כמותני משני: על סמך 38 ראיונות עומק אישיים ושימוש בנתונים קיימים גובשו המלצות לחיזוקן ולשיפורן של מסגרות החינוך החלופיות לנערים חרדים. הואיל ורבים מן התלמידים במסגרות החלופיות באים משולי החברה החרדית מוקדש מקום לתיאור מאפייני הנשירה ממסגרות חינוך תורניות, שכמה מהם ייחודיים לחברה החרדית וכמה מהם אוניברסליים. אחד הכשלים החשובים שזוהו הוא קיומן של שתי מערכות הכשרה מקצועיות מקבילות לנוער בכלל, ולנוער חרדי בפרט. כפילות זו מקשה לאגם משאבים ולקדם הכשרה מקצועית מיטבית שמותאמת מבחינה תרבותית לצעירים אלו. מחבר: אסף מלחי

נייר הסוקר את מצבם של גברים חרדים בשוק העבודה בישראל, וכן את מסלול ההשכלה שלהם בהשוואה לזה של גברים יהודים לא־חרדים, באמצעות שילוב נתונים מנהליים עם סקרי הלמ"ס וכן מעקב ארוך־טווח אחר בוגרי מערכות החינוך בישראל. מאת: אריאל קולינסקי, פורום קהלת למדיניות, מרץ 2021.

המחקר כולל מספר פרקים העוסקים בניסיונות לשלב את החרדים בתחומי ההשכלה והתעסוקה. כמו כן מתייחס המחקר למאפיינים ולערכים בחברה החרדית, להנהגה ולפוליטיקה החרדית ולתחזיות הדמוגרפיות, תוך אומדן ההשפעות של כל אלו על החברה הישראלית כולה. כותב המאמר מסכם בתמונה עגומה בעבר ובעתיד בעניין שילוב חרדים בחברה הכללית, ומציע שינויים ממשיים בכל ההיבטים הקשורים לכך. תאריך: מרץ, 2021 מאת: שוקי פרידמן עורך הסדרה: גלעד מלאך

המחקר גרסה מלאה מספק אומדן מהימן של קצב והיקף המעברים בין הזרמים בדת בקרב האוכלוסייה היהודית (ובפרט במגזר החרדי). המחקר מתייחס לשיעור העוזבים את המגזר החרדי והמצטרפים אליו בחתך של גילאים, שנים, וזרמים בתוך הציבור החרדי, תוך התייחסות למגדר, השכלה ועוד. כמו כן, המחקר מציע תחזיות דמוגרפיות מעודכנות לאלו של הלמ"ס, בשקלול המעברים הבין מגזריים. מאת: איתן רגב וגבריאל גורדון, המכון הישראלי  לדמוקרטיה תאריך: פברואר, 2021 עורך הסדרה: גלעד מלאך

מחקר כמותני-איכותני, שמטרותיו:

1. לאפיין את אוכלוסיית הסטודנטים החרדים הנושרים ביחס לסטודנטים החרדים המתמידים.
2. לזהות גורמים המגבירים ומפחיתים התמדה בלימודים בקרב סטודנטים חרדים.
3. להפיק המלצות למדיניות להגברת ההתמדה של סטודנטים חרדים.

המחקר מתיחס באופן מפורט לחוויית הסטודנטים החרדים באקדמיה, ולסיבות לנשירתם ממנה. לבסוף, מנסחות כותבות המחקר המלצות לקובעי המדיניות ביחס לשילוב מוצלח של סטודנטים חרדים במוסדות להשכלה גבוהה. לקריאת המחקר המלא לחצו כאן: בין נשירה לתקווה- דר נורית נוביס 2020

המאמר סוקר באופן מקיף מספר תופעות בחברה הישראלית : מערכת החינוך החרדית, היעדר לימודי ליבה לבנים והתמודדות המדינה בסוגיה זו. כמו כן מתייחס המאמר לתופעת היציאה בשאלה והיקפה, למאבקם של יוצאים בשאלה באפלייתם בסוגיית ההשכלה, ולבסוף לעמותת 'יוצאים לשינוי' שעמדה בחזית המאבק נגד אפליה זו, והובילה את תביעת הליבה של יוצאים בשאלה נגד המדינה. מאמר זה הוא גרסה של המאמר באנגלית The Right to Education המופיע בספר: Off the Derech: Leaving Orthodox Judaism הספר התפרסם בהוצאת האוניברסיטה של מדינת ניו יורק (SUNY). מחבר המאמר: משה שנפלד שנה: 2020 לקריאת המאמר המלא לחצו כאן אל הספר לחצו כאן

אודות הספר: החברה החרדית איננה עשויה מקשה אחת כפי שהיא אולי נראית למתבונן מרחוק, אלא מדובר בחברה מגוונת שיש בה זרמים וקבוצות שונות. החלוקה הרווחת ביותר היא לשלוש תתי־קבוצות או לשלושה מגזרים: חסידים, ליטאים ומזרחים או ספרדים. חלוקה זו חשובה להבנת הפערים בהשקפות העולם וכן באורחות החיים בין חרדים המשתייכים לכל אחד מן המגזרים, הבדלים שיש להם השלכות גם על מדיניות ציבורית. בשנים האחרונות ישנה מודעות גוברת במחקר החברה החרדית לעלייתה של קבוצה נוספת — הקבוצה החרדית־מודרנית, שיש לה מאפיינים ייחודיים בהקשרים של תעסוקה, השכלה גבוהה, מקומות מגורים ותרבות פנאי. אומנם קבוצה זו מוגדרת פחות מהזרמים החרדיים וגם איננה מתנהלת כקבוצה, אך למודעות לקיומה יש השלכות בכל הנוגע להבנת תהליכי השינוי בחברה החרדית וכן נגזרות בכל הנוגע למדיניות המוכוונת לקהל היעד המודרני. החברה החרדית על הציר שבין שמרנות למודרניות במחקר זה ד"ר לי כהנר עושה צעד חשוב נוסף בהבנת החברה החרדית. מעבר לזיהוי הקבוצה החרדית־מודרנית היא מציבה את החברה החרדית כולה על הציר שבין מודרנה לשמרנות. הצבה זו מאפשרת לנתח עמדות והתנהגויות חרדיות לא רק בפילוח לזרמים אלא גם בפילוח חדש, על הציר מודרני–שמרני. מבט זה חשוב מכיוון שהוא מאפשר הבנה של אוכלוסיות ואינדיווידואלים לא רק על בסיס המגזר שהם משתייכים אליו. בתחומים מסוימים המכנה המשותף בין ספרדי, ליטאי וחסיד מודרנים יהיה גדול יותר מהמכנה המשותף בין ליטאי אולטרה־שמרן לליטאי מודרני. להבחנה זו עשויות להיות גם השלכות על מדיניות ציבורית שמתייחסת לגוונים שונים של החרדיות לא על פי המגזר בלבד אלא גם על פי המיקום על הציר שבין שמרנות למודרנה. המחקר מסרטט ארבע קבוצות שונות במנעד שבין מודרניות ואולטרה־שמרנות בחברה החרדית. בהסתמך על סקר נרחב ד"ר לי כהנר בונה פרופיל מקיף של כל אחת מן הקבוצות הללו, הכולל את יחסן לנושאים כמו לימודי חול לבנים, השכלה גבוהה, טכנולוגיה, תעסוקה, מעמד הנשים ומגוון תחומים נוספים. התוצאות המרתקות חושפות מבט חדש ומקורי על החברה החרדית, שללא ספק ישמש בסיס להבנה מורכבת ועדכנית של חברה זו ושל תהליכי השינוי שהיא עוברת. מחברת: ד"ר לי כהבר שנת פרסום: 2020

שנתון החברה החרדית בישראל מפורסם מדי שנה (החל משנת 2016) על ידי המכון הישראלי לדמוקרטיה. השנתון כולל תמונה מקיפה של החברה החרדית לשנת 2020, וכן התייחסות למגמות השינוי בה לאורך זמן. בשנתון הנוכחי ניתן למצוא פרקים העוסקים בתחומים הבאים: אוכלוסייה, חינוך, רמת חיים, תעסוקה, אורחות חיים ומגפת הקורונה.    

הספר, הקיים גם במהדורה כתובה, כולל פרקים אודות יציאה בשאלה מדתות שונות, בהן יהדות חרדית, איימיש, איסלאם, בודהיזם ועוד. בספר כלולים תיאורי מקרה, וכן גישות ותיאוריות שונות לעזיבה, בהן דמוגרפיות, גיאוגרפיות, היסטוריות, פסיכולוגיות ועוד. ציטוט הסופרים ושמירה על זכויות יוצרים באחריות המשתמש, ובהתאם למצוין בספר. תאריך הוצאה: 2020 עורכים ראשיים: Daniel Enstedt Göran Larsson Teemu T. Mantsinen

המחקר בוחן את הרגלי הבריאות של יוצאים בשאלה ומשווה אותם לממצאים קודמים על הרגלי בריאות בקרב מהגרים, בוגרים צעירים, וחברי הקהילה הלהט"בית. המאמר מציע כי תהליך המעבר (transition) פר-סה מהווה גורם לפגיעות בנושאי בריאות. מחברים: ברוך ולן ורונית פנחס מזרחי שנה: 2019 לקריאת המאמר לחץ כאן